הנוער שלנו נהיה חרדתי

מכל כיוון שתסתכלו על זה, עולה חשש, עולה חרדה ויש לחץ – החברים, ההורים, הלימודים, אפילו הגוף שלהם מסתכל עליהם במראה – וגורם להם להחליף בגדים, פעמיים.
לכל אלו תוסיפו תיבול קל של הורמונים ותקבלו סיר לחץ שורק, במטבח שאין בו אפילו מזגן.
בשישי האחרון הגעתי לחטיבת ביניים – כיתה ז', להרצות להם על חרדות.
באתי נרגשת, חזרתי לחטיבת הביניים שאני למדתי בה. יותר נכון סבלתי בה, כמו אסיר שנידון לשוב לתא שלו – כל בוקר גררתי רגליים לשם.הנוער שלנו חרד
בלי להתבלבל. הייתי תלמידה טובה והמורים אהבו אותי. אבל אני, איך לומר, סבלתי.
נחזור להרצאה – היה צילצול שנתן את האות להתחיל ו- 38 זוגות עיניים נתנו לי צ'אנס. הזדמנות שידעתי שאורכה תהיה דקה וחצי מקסימום – עד שיתחילו לדמיין איך ייראו חייהם, בעוד כמה ימים כשייצאו לחופש הגדול..
ניסיתי להיות הכי מעניינת שאפשר, תיארתי להם איך נראית החרדה, מהן המחשבות האוטומטיות השליליות, מה קורה בגוף ואיך אנחנו מתנהגים במצבי לחץ..
והדקה וחצי קשב שלהם התארכה לחמש דקות ולעשר דקות. הסוכרייה שנדמה לך שאיבדה את טעמה ובא לך לנפנף אותה החוצה, נמשכה עוד ועוד ואני נהניתי מטעמה כל כך.
החלטתי ספונטנית וכדי שיהיה עוד יותר מעניין, לשאול אותם אם הם רוצים לספר על החרדות שלהם.

לא האמנתי, בחיי, הם שיתפו ברמות שלא ניתן לתאר.

אחד הילדים סיפר שננעל בשירותים ומאוד נלחץ – ניתחנו את האירוע (לפי המודל של אפר"ת), נתתי להם כלים להבין שזה בסדר לפחד, רק מה שחשוב כעת הוא מה אני עושה עם הפחד והאם הפחד מגביל אותי.
ילדה אחת סיפרה על חרדה ממים ולכן היא לא הולכת לבריכה או לים, ילד אחר על חרדה מטיסה כשהוריו הם אלו שטסים…
הצלצול להפסקה הקרבה ממש איים עלינו לסיים, אבל הם ביקשו לשמוע עוד והמורה אפשרה להם להוציא את הכריכים ולאכול תוך כדי.הנוער שלנו חרד
ואז ילדה שיתפה לפני כל הכיתה שהיא חוותה קושי חברתי שבעקבותיו היא הרגישה מוזר בגוף כי מעבר לכך שבכתה ו-"לא היה לה אויר", לדבריה הגוף כאילו "התפרק" לה.
אז עבורה ועבור אחרים, לדעת שזה בסדר לחוות רגש של חרדה בעוצמה כ"כ גבוהה, זה ממש חשוב.
אחד הילדים שאל אותי – "אפשר למות מהתקף חרדה? " הסברתי להם שממש לא! אנחנו מגדלים חתיכת דור – מצד אחד: טכנולוגיה מתקדמת, אנחנו ההורים תמיד נתלונן על זה שהם כל היום מול המכשירים.
מצד שני: בואו נדבר איתם, נבלה איתם "זמן איכות", נגלה שיש לנו אחלה ילדים, חרדים מהרבה דברים, אין ספק. במטבח שלהם יש מלאאאא סירי לחץ, אבל יש עם מי לדבר, רק תנסו תתעקשו, אתם תצליחו.

גלילה למעלה
דילוג לתוכן