"הכאב לא עבר, אני יודעת שיש לי שם גידול סרטני, איך הרופא לא גילה את זה ? אבקש ממנו לעשות לי שוב צילום"
מהי חרדת בריאות?
נקראת גם היפוכונדריה ושכיחה בהיקף של כ-5% באוכלוסייה.
היא פורצת לראשונה לרוב בגילאי 20-30 ומאובחנת בשכיחות זהה בקרב גברים ונשים, יש לה דרגות חומרה שונות והיא נחשבת להפרעה ארוכת טווח.
החרדה מאופיינת בעיסוק מופרז של האדם בבריאותו ובחשש מוגזם מפני מחלות או מצבי בריאות שונים.
היפוכונדר יהיה מוטרד כל פעם ממחלה אחרת, בין אם יש קשר לאוכלוסייה בכלל (שפעת העופות, הקורונה) או ספציפית לתחושותיו בגוף.
כתוצאה מכך, מתחזקת ומשתמרת תחושת הדאגה והפגיעות הרבה מפני מחלות.
מאחר ומדובר בעיסוק אובססיבי ביחס למצב הבריאותי ונטייה להטיל ספק לגביו, הפרעה זו משויכת לעתים לקבוצת ההפרעות האובססיביות (OCD).
מיהו אדם עם חרדת בריאות / היפוכונדר ?
ניתן לחלק את הסובלים לשני סוגי טיפוסים: "הבודקים" ו- "הנמנעים".
הטיפוס "הבודק" – פועל אקטיבית כדי למצוא את המחלה ממנה הוא סובל כביכול.
- הוא פונה לרופאים, מבקש בדיקות, קורא המון חומר באינטרנט, ומחפש הרגעה ואישורים ביחס למצבו הרפואי.
- הוא מסוגל לעבור בדיקות רפואיות מיותרות רבות, ואף לקבל טיפולים לא מתאימים (שעלולים לפגוע בבריאותו).
- הוא מטיל ספק בתוצאות בדיקות תקינות, תוך אמונה שזה רק עניין של זמן עד שתמצא מחלתו.
- הוא מפנה את כל הקשב שלו לשינויים גופניים ומפרש כל מצב בריאותי בצורה שלילית וקטסטרופלית.
- הוא מבין שהמחשבות המטרידות כנראה מוגזמות, עם זאת, יעשה כל שיוכל כדי לתאם תורים ובדיקות, בכדי לוודא שוב שהכל בסדר, ולהקל על הספק .
הטיפוס "הנמנע"- יימנע מכל "אינטראקציה רפואית" –
לא הולך לרופאים, לא עובר שום בדיקות מחשש שיקבל אבחנה על "הנורא מכל" וחרדתו תתממש. יש שנמנעים אפילו מסרט עם סצנות "רפואיות", או משיחה בנושא.
הימנעות זו יכולה להציב אותו בסיכון בריאותי אמיתי, מאחר וחלק מההימנעות זה גם מבדיקות רפואיות נחוצות.
מעגל הקסמים
התנהגויות חוזרות ונשנות למציאת סימני מחלה או בעיה רפואית כלשהי, משמרות את מצב הדאגה התמידי ומגבירות את הדריכות הגופנית.
נוצר מצב פרדוקסלי, לפיו אדם סובל מתסמינים גופניים של מתח גבוה, שנוצרו בעקבות החרדה. אותם תסמיני החרדה (ולא המחלה), הם שיתורגמו ע"י האדם עם חרדה בריאותית בצורה שגויה וקטסטרופלית, כאילו אכן מחלתו פורצת, וכך נוצר מעגל חרדה שמזין ומעצים את עצמו.
אז מה ההבדל בין חרדת בריאות לבין דאגה נורמלית לבריאות ?
דאגה מאוזנת לגבי המצב הבריאותי, היא נורמלית לגמרי.
אך במצבי חרדת בריאות , גם תוצאות בדיקה תקינות, אינן מרגיעות, הספק אינו מרפה והמוח עסוק באופן מופרז במחשבות טורדניות.
אדם בעל חרדה בריאותית / היפוכונדר נוטה לפרש כל תחושה בגוף כסימפטום של מחלה, למרות שאין כל ממצא רפואי שמוכיח זאת, ולכן הוא מתקשה להאמין לתוצאות הבדיקות הרפואיות ונוהג לדרוש בדיקות חוזרות. בעוד שכולנו חוששים לעתים לבריאותנו, התדירות, האינטנסיביות וחומרת הדאגה של ההיפוכונדר, הן שהופכות חשש טבעי לבעיה.
הטיפול בחרדת בריאות
כיוון שמדובר בחרדה קיומית, הישרדותית, הטיפול יותר מורכב.
חרדת בריאות קשורה בדפוסי חשיבה שלילים ופרשנויות מוטעות של האדם. בנוסף, האדם חווה תחושת שליטה נמוכה על גופו ועל הסביבה.
לכן הטיפול בשיטת הקול בראש המבוסס על הכלים של ה- CBT נמצא כאחד הטיפולים היעילים ביותר להתמודדות :
בחלק הקוגניטיבי: מקנים מידע שייתן כוח ובטחון, מזהים ומשנים את אמונות היסוד {הקשורות לגוף, לתפיסת העולם וכו'} ואת המחשבות האוטומטיות השליליות. מגמישים את סגנון הפרשנות והחשיבה, ומשנים את מיקוד הקשב.
בחלק ההתנהגותי: משנים את דפוסי ההתנהגות הקיימים, ומקנים כלים מתאימים להתמודדות, להפחתת החרדה (כמו טכניקות הרפייה ותרגול גופני) .
קיומה של הפרעה נפשית זו מקשה מאוד על מהלך חייו התקין של האדם. הסבל הוא רב, ואין הרבה מקום לאופטימיות או להגשמה עצמית, ולכן פעמים רבות אדם לא ישקיע אנרגיה בדברים אחרים ואף ירגיש תקוע בחייו.
בנוסף, חרדת בריאות יכולה לגרום לתסמינים גופניים אמיתיים לא נעימים.
כך או כך ההתעסקות הבלתי פוסקת במחלות מפריעה לאדם לתפקוד החברתי, המקצועי והמשפחתי, ופוגעת לעתים קרובות גם ביכולת הכלכלית.
כדאי לטפל בחרדה זו, אבל בינתיים הנה מס' המלצות שיכולות מעט לסייע
- להיות טובים לעצמנו, חמלה במקום שיפוטיות, לקחת את הזמן שצריך להסתגל ולהירגע.
- להיזכר בהצלחות העבר, אלו שצלחנו אותם, מה עזר לנו בזמנו לצלוח אותם?
- ללמוד מיומנויות חדשות להתמודד עם אתגרים חדשים, שיחזקו את תחושת הביטחון.
- להגביל את מידת החשיפה לחדשות, הדבר לא תורם לרגיעה או לתחושת ביטחון.
- להימנע מדמיונות מיותרים, תסריטים מפחידים שניזונים בעיקר ממחשבות שליליות.
- ננסה לראות דברים מזווית מעט שונה, מה היינו ממליצים לחבר במצב כזה?
- נדאג לעצמנו ולא ניתן לסטרס להיכנס לחיינו, נאכל בריא, נתעמל, נעשה יוגה, נקרא ונישן.
- ניעזר בחברים קרובים, נשתף ונתייעץ כי אין כמו תמיכה חברתית, היא סופר חשובה.
- נלמד להתמקד במה שבשליטתנו, ובשגרה הברוכה, זה יתרום לתחושת רווחה ללא לחץ.